זיתא >> החיים על פי זיתא >> משפחתולוגיה בתקופת החגים

משפחתולוגיה בתקופת החגים

החיים על פי זיתא

משפחתולוגיה בתקופת החגים- איך אנחנו רואים את זה.

IMG_1316

ליל הסדר! הערב הזה שמתחיל בהמון פרסומות ברדיו, ממשיך בתורים אינסופיים בסופרמרקט, ממתין בפקק ארוך בערב החג ומסתיים בהרגשה שאכלנו יותר מדי. אז למה בעצם חג החירות הפך להיות טקס שקצת משעבד אותנו לאותם הרגלים ישנים? אנחנו מציעים לכם להסתכל על החג הזה קצת אחרת. פסח הוא – לפני הכל – חג של אביב. זו חגיגה של התחדשות וצמיחה. פסח הוא חג שבו אנחנו יכולים ליהנות מהמשפחתיות ומתחושת היחד.

"איך יודעים שבא אביב
מסתכלים סביב סביב
ואם רואים המון ידיים חרוצות
נושאות סלים כבדים עם יין ומצות
ואם שרים שמחה רבה
אביב הגיע, פסח בא
אז יודעים
שבא אביב"

מתוך השיר איך יודעים שבא אביב – מילים ולחן: דתיה בן דור.

אחד מעקרונות התזונה הים תיכונית מדבר על היתרון של ארוחה משותפת. זו לא עוד ארוחה שבה אנחנו אוכלים – מסיימים – הולכים. החשיבות של הארוחה המשותפת הזאת נמצאת בעצם קיומו של הערב הטקסי הזה. הכינוס הזה הוא בעל ערך עצום, שאותו אנחנו לפעמים מפספסים – אולי בגלל כל המהומה וההכנות שקודמות ללילה הזה. אנחנו נמצאים סביב שולחן אחד עם אנשים שחשובים לנו ואוהבים אותנו. אנחנו משוחחים, מתעדכנים ואוכלים עם אנשים שיוצא לנו לראות לעיתים רחוקות.

זה הזמן להשלים פערים ולבלות בשיחה טובה. למרות שבקריאת ההגדה משתתפים כל בני המשפחה, זה חג ששם את הילדים במרכז- הרי מקור ההגדה שאנו קוראים נמצא בפסוק "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור: בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". אנחנו מעבירים כאן סיפור מדור לדור ועושים את זה ביחד עם המשפחה. בקשר לאוכל, אנחנו מציעים שולחן סדר שכולל המון מנות קטנות. אפשר לטעום מהכל, אפילו רצוי – אבל לא חייבים לאכול בכמויות עצומות.

שיהיה לכם חג אביב שמח, משפחתי וטעים – מכולנו בזיתא.